ליקויי ראיה ומחלות עיניים אצל תינוקות וילדים

הסימנים, הסכנות, חשיבות האבחון המוקדם והטיפול.

תינוקות שנולדו זה עתה אמורים לראות בחדות אובייקטים במרחק של 40 ס"מ, שהוא בערך מרחק הנקה - המרחק מהאם לתינוק היונק. עם הגיל, הולכת ועולה חדות הראייה - מרכז חדות הראיה בעין מוכן לקליטת תמונה חדה וברורה כמו של מבוגר כבר בגיל חצי שנה.

ניתן לזהות בגיל זה אובייקטים ממרחק שישה מטרים בגודל של 30 ס"מ על 30 ס"מ, וממרחק קרוב יותר ניתן לזהות אובייקטים קטנים יותר. אולם, תהליך הבשלת מסילות הראיה לכיוון המוח עד להתפתחות יכולתם להבחין באובייקטים ממש, כמו מבוגר, ממשיך עד לגיל שלוש. ישנם מחקרים שמוכיחים יכולת ראיית צבעים החל מגיל חודש או חודשיים. בכל אופן, ברור כיום כי בגיל חודשיים ילד מסוגל בוודאות להבדיל בין צבע לבן לבין שאר הצבעים. אולם, הוא עלול להתקשות בזיהוי הצבעים ירוק, צהוב ובגוונים אמצעיים של סגול. למרות שהתינוק מסוגל להבחין בצבעים כבר בגיל חצי שנה, הרי שיכולת החיבור בין שם הצבע לצבע מתפתחת עד 4- 5. קיימות שתי תקופות קריטיות להבשלת מערכת הראייה אצל ילדים: האחת מגיל אפס ועד עשרה חודשים, כשהתפתחות העין והתפקוד העצבי במרכזים המוחיים מהירים מאוד, והשנייה מסתיימת בערך בגיל תשע. משמעות הדבר היא שיש לאתר מוקדם ככל האפשר גורמים שיכולים לפגוע בהתפתחות התקינה של מערכת הראיה.

התפתחות הראייה עד גיל שנה

גילאי 0 - 3 חודשים: תינוק נולד עם מודעות למקור אור ויכולת לעקוב אחר מקור האור או חפצים המוזזים ימינה ושמאלה.
גילאי 4 - 6 חודשים: תינוק מסתכל על כפות ידיו, מביאן לכיוון הפנים ומזיזן.
גילאי 6 - 12 חודשים: ילדים מתחילים להסתכל בתמונות פשוטות בספרים, בצורות גיאומטריות, מגלים עניין בצעצועים ובחפצים ויודעים להבחין בין בני משפחה לזרים.

מתי מומלץ לבדוק ילדים?

תאי המוח האחראים על מערכת הראייה אינם מפותחים דיים בעת הלידה, תאים אלה מתפתחים בעשור השנים הראשון לחיים. התקופה הקריטית הראשונה בהתפתחות מערכת הראייה היא מגיל אפס ועד 10 חודשים לערך. בתקופה זו חלים שינויים ניכרים בגודל בעין, במבנה הרשתית, ובתנועות העיניים, במקביל להתפתחות המהירה של הקשרים העצביים במוח.

לכן, מומלץ לילדים להיבדק שלש פעמיים עד גיל הכניסה לבית-הספר על-ידי רופא עיניים מומחה. הגיל המומלץ לבדיקה ראשונית הוא 6 - 8 חודשים. למרות שהתינוק הוא חסר כושר דיבור ניתן לומר מה הוא רואה, אם הוא צריך משקפיים ואם קיימת בעיה בעיניים. תינוק לא צריך לדבר כדי לדבר - עיניו מדברות.

הבדיקה כוללת:
• בדיקת חדות ראיה - הבדיקה נעשית באמצעות משיכת תשומת לב התינוק אל בובה או אל מטרה אטרקטיבית אחרת, תוך כדי כיסוי על עין בנפרד ושימת לב לכך שהילד עוקב בכל עין אחר המטרה בצורה שווה. קיים גם מבדק עם כרטיסיות קרטון המבוסס על יכולת התינוק להבחין במטרה משתנה - למשל פסים בשחור לבן לעומת רקע אפור.
• בדיקת פזילה והסתכלות חיצונית על העין.
• בדיקה אחר הרחבת אישונים המאפשרת מדידת כושר שבירת קרני האור וכן הסתכלות אל תוך העין על עצב הראיה והרשתית. הרחבת האישונים אורכת כ 30- עד 40 דקות, ולכן יש להביא בחשבון כשעה מהתחלת הבדיקה ועד להשלמתה. בדיקה זו היא באבחון התופעות של רוחק ראייה קוצר ראייה ועין עצלה. במידה ותוצאות כל הבדיקות נמצאו תקינות ניתן לומר כמעט בוודאות כי מערכת הראייה תקינה. הבדיקה השניה מומלצת בגיל 3 - 3.5 שנים. השלב זה ניתן לבצע בדיקת חדות ראייה בפעם הראשונה על ידי זיהוי תמונות או אותיות ממרחק, וכן לאתר פזילות המופיעות בגיל זה.
הבדיקה השלישית מומלצת בגיל 6 לערך, לפני הכניסה לכתה א'. בדיקה זו מיועדת לשם איתור בעיית קוצר ראייה או בעיית מיקוד המפריעה בקריאה. הבדיקה כוללת הרחבת אישונים, בדיקת כושר התשבורת של העין, ובדיקת עצב הראייה והרשתית באמצעות הסתכלות על מבנה העין ולתוך העין. כאשר מאתרים בעיה כל שהיא יש לבצע מעקב אחריה.
סימנים היכולים לרמוז על בעיה עינית:
• כאשר התינוק, בגיל חודשיים וחצי עד שלושה חודשים, לא מסוגל להתמקד על אובייקט בצורה יציבה או מתנהג כמו שאינו רואה.
• כאשר קיימת פזילה קבועה או מתחלפת בעין אחת.
• כאשר ישנו מצב של ריצוד עיניים (תנועה מהירה של גלגל/י העיניים).
• כאשר האישון לבן.
• כשישנה דמעת.
• כשישנה הפרשה מוגלתית תמידית.
• במצב של סנוור תמידי.
• כאשר ישנו שנוי בין שתי העיניים - בגודל, בצורה.
• כשיש אודם בלחמית שאינו עובר תוך יומיים שלושה.
• כאשר התינוק משפשף את עניין באופן תמידי.
• כשקיימת תנוחת ראש - הפניית פנים או הטיה לכתף (טורטיקוליס).
• במצב של צניחת עפעף.
• כאשר העיניים נראות בולטות או גדולות מדי.

בעיות עיניים הדורשות בדיקה על ידי רופא עיניים:

פזילה מדומה (PSEUDOSTRABISMUS)
לעיתים קרובות תינוקות נראים פוזלים אך למעשה, העיניים שלהם מקבילות וישרות. הסיבה לכך היא אשליה אופטית הנגרמת בשל גשר אף רחב או קפלי עור עודפים הנמצאים לצדי האף ליד הזווית הפנימית של העין. אצל רוב הילדים התופעה נעלמת עם גדילת הפנים והצטמצמות רוחב גשר האף, אולם מאחר שישנם ילדים הנראים כך וגם פוזלים באמת, יש לבדוק כל מקרה לגופו של עניין.

עין עצלה (AMBLYOPIA)
ירידה בחדות הראייה כתוצאה מחוסר שימוש נכון בעין.
בדרך כלל מופיעה בצורה חד צדדית אך תיתכן גם עין עצלה דו צדדית.
מדובר במחלה תורשתית הנגרמת עקב גירוי לא מתאים של תאי מוח ראייתיים.
הסיבות לכך הן חוסר שימוש בעין, ליקוי תשבורתי או פזילה.
הסימנים להופעת עין עצלה הם: זיהוי פזילה או ירידה בחדות הראייה.
הטיפול המומלץ בעין עצלה כולל תיקון הליקוי התשבורתי וסגירת העין החזקה באמצעות
רטייה, על מנת לחזק את הראייה בעין החלשה. הופעה של עין עצלה היא הסיבה השכיחה
ביותר לאובדן ראייה בקבוצת גיל הילדות בעולם המערבי - שכיחותה של התופעה בעולם 2%-
ובישראל 1.2%- .

פזילה (STRABISMUS)
עיניים שאינן מקבילות, כאשר עין אחת מסתכלת ישר לפנים והשניה סוטה לכיוון האף, לצד,
או למעלה למטה.
ישנם שני סוגי פזילה: האחת, סיבתו במתח רב או בהיחלשות השריר עצמו, והשני, סיבתו
נעוצה במבנה העין (רוחק ראיה) הגורם למוח לתת פקודה לעין להשקיע מאמץ כדי לראות
ברור (תהליך אקומודציה) במקרה זה - השקעת המאמץ גורמת לפזילה.
כאשר הבעיה היא בשריר עצמו ולא במבנה העין, הטיפול הוא ניתוחי, כמו למשל בפזילה מסוג
איזוטרופיה (פזילה כלפי האף), המתחילה בגיל מספר חודשים.
במקרה זה רצוי לנתח וליישר את העיניים עד גיל שנתיים. ברם במקרה בו הסיבה לפזילה היא
מבנה העין (רוחק ראיה - אורך גלגל עין קצר), המופיעה סביב גיל 3, הטיפול הוא התאמת
משקפיים.
במקרים כאלו אין צורך בניתוח משום שרוחק הראייה נוטה ברוב המקרים לתקן את עצמו בגלל
גדילת העין - כשאורך גלגל העין גדל, במקביל הפזילה נעלמת מעצמה. כאשר מקור הפזילה
הוא גם שריר מתוח וגם מבנה העין, הטיפול יהיה משקפיים וניתוח.
בילדים עם פזילה המוח מדכא את מעבר התמונה הנקלטת ברשתית העין הסוטה, ולכן הם אינם
מתלוננים על ראיה כפולה. מכאן גם החשש להתפתחות עין עצלה או לאבדן ראייה תלת ממדית.
לעיתים נדירות פזילה יכולה לרמז על בעיות חמורות יותר כגון גידול סרטני
(רטינובלסטומה) או קטרקט.

ליקויי תשבורת (REFRACTIVE ERROR)
• בדיקת חדות ראיה - הבדיקה נעשית באמצעות משיכת תשומת לב התינוק אל בובה או אל
מטרה אטרקטיבית אחרת, תוך כדי כיסוי על עין בנפרד ושימת לב לכך שהילד עוקב בכל עין
אחר המטרה בצורה שווה. קיים גם מבדק עם כרטיסיות קרטון המבוסס על יכולת התינוק
להבחין במטרה משתנה - למשל פסים בשחור לבן לעומת רקע אפור.
• בדיקת פזילה והסתכלות חיצונית על העין.
• בדיקה אחר הרחבת אישונים המאפשרת מדידת כושר שבירת קרני האור וכן הסתכלות אל תוך
העין על עצב הראיה והרשתית. הרחבת האישונים אורכת כ 30- עד 40 דקות, ולכן יש
להביא בחשבון כשעה מהתחלת הבדיקה ועד להשלמתה. בדיקה זו היא באבחון התופעות של
רוחק ראייה קוצר ראייה ועין עצלה.
במידה ותוצאות כל הבדיקות נמצאו תקינות ניתן לומר כמעט בוודאות כי מערכת הראייה
תקינה.

קוצר ראייה - (MYOPIA): ילדים קצרי ראיה רואים אובייקטים הקרובים אליהם בצורה ברורה,
אבל אובייקטים רחוקים הם רואים במטושטש.
קוצר ראיה נדיר בתינוקות ושכיח יותר בגיל בית-ספר. הטיפול המוצע הוא הרכבת משקפיים
המסייעות לראייה, אך אינן מתקנות את המצב.

רוחק ראיה - (HYPEROPIA): ילדים הנולדים עם רוחק ראייה קל - צריכים להתאמץ כדי לראות
ברור מרחוק ועוד יותר מקרוב. הדבר לא מפריע לראייה ולא מצריך טיפול. רק כאשר יש
רוחק ראיה גבוה תיתכן פזילה או הופעת עין עצלה.
הטיפול לכך הוא הרכבת משקפיים.

אסטיגמטיזם: בעיה במבנה החלק הקדמי השקוף של העין - כאשר הקרנית היא בעלת קמירות לא
שווה במישורים השונים, מה שגורם לתמונה מטושטשת.
הטיפול הוא הרכבת משקפיים.

פגות
ילדים הנולדים טרם זמנם, בייחוד כשמשקלם קטן ת 1,250- גר', נמצאים בסיכון לפתח
בעיות ברשתית. עקב חוסר בשלות כלי הדם ברשתית, יכולים להיווצר כל דם אב-נורמליים
המדממים וגורמים להצטלקות והיפרדות הרשתית עד כדי עיוורון.
טיפול בזמן הנכון על ידי לייזר או הקפאה, עשוי למנוע את העיוורון.
כמו כן בפגים יש שכיחות גבוהה של פזילה וקוצר ראייה. על כן יש לעקוב אחר פגים בתקופת
הילדות בצורה רציפה.

ירוד - עכירות של העדשה (CATRACT)
קטרקט הוא עכירות של העדשה הזכה. העדשה נמצאת מאחורי האישון ומסייעת למקד את התמונה
על פני הרשתית. קטרקט יכול להיות מולד או להתפתח בהמשך.
חבלה או פציעה יכולים לגרום לעכירות העדשה.
אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר, חיוניים אצל תינוקות וילדים, וזאת על מנת לאפשר
התפתחות ראייה תקינה, הטיפול הוא ניתוחי - הוצאת העכירות מוקדם ככל האפשר.

גלאוקומה (GLAUCOMA)
מחלה בה הלחץ התוך עיני גבוה מדי. כאשר לא מטפלים בגלאוקומה היא גורמת בסופו של דבר
לעיוורון. סימנים מזהירים - רגישות יתר לאור, דמעת וכאבי עיניים.
העיניים נראות גדולות, הקרנית עכורה ויש כיווץ עפעפיים.
הטיפול בילדים הוא בדרך כלל ניתוחי.

דמעת
צינור מוביל הדמעות לאף אמור להיות פתוח עם הלידה. בחלק מהיילודים הצינור חסום על
ידי קרום, דבר הגורם לדמעות לזלוג מהעין ללחי. פעמים רבות יש דלקת חוזרת המלווה את
הדמעת. דמעת יכולה להופיע בגלל מחלות אחרות כמו גלאוקומה. הטיפול בחסימה של צינור
הדמעות הוא שמרני עד גיל 6 חודשים ואחר כך מומלץ על פתיחתו בצורה ניתוחית.

צניחת עפעף - (PTOSIS)
כאשר עפעפיים עליונים אינם פתוחים כמו שהיו צריכים להיות - הם צנוחים.
הדבר נגרם בדרך כלל עקב חולשה של השריר הפותח את העפעף. כאשר הצניחה היא קלה ואינה
מכסה את האישון הבעיה היא קוסמטית בלבד.
כאשר הצניחה מכסה את האישון זה מקרה חירום המחייב התערבות ניתוחית בתינוקות כדי
לאפשר קליטת תמונה בעין.

דלקת עפעפיים (BLEPHARITIS) -
דלקת של עור שפת העפעפיים. הדלקת גורמת בדרך כלל לנפיחות של העפעפיים, וקשקשת על
הריסים בעיקר בבוקר. העפעפיים אדומים ורגישים ולעיתים יש הרגשת גוף זר בתוך העין.
הדלקת מטופלת על ידי קומפרסים חמים וניקוי/חיטוי העפעפיים על ידי תמיסות סבוניות
כגון: CARE LID או שמפו לתינוקות.

דלקת הלחמית (CONJUCTIVITIS) -
דלקת הלחמית נראית כאודם של החלק הלבן הנראה של גלגל העין.
היא מלווה בדרך כלל בדמעת רבה, בהפרשה, ובתחושת גוף זר בעין.
לדלקת זו ישנם גורמים רבים - אצל תינוקות בדרך כלל הגורם הוא חיידק או וירוס. בילדים
גדולים יותר, תיתכן דלקת גם על רקע אלרגי.
דלקות עיניים אשר מקורן בחיידקים אלימים כמו גונוקוק, עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך
לקרנית ולפגיעה אנושה בראייה.
דלקות וירליות עונתיות וכן דלקות הנובעות מחסימת מעבר הדמעות לאף, בדרך כלל אינן
פוגעות בראייה. בכל מקרה של דלקת עיניים המתבטאת בעין אדומה, מפרישה ודומעת, מומלץ
להיבדק על ידי רופא עיניים. על פי רוב הטיפול בדלקות עיניים הוא טיפול אנטיביוטי,
ולרוב בטיפות אנטיביוטיות.

עיוורון צבעים
מבחנים שעושים לגילוי עיוורון צבעים מבוססים על מספר צבעים מסוים שנמצא על רקע של
צבעים אחרים, קוביות או עיגולים צבעוניים שיש לסווגם לפי דרגות צבע שונות. עיוורון
צבעים מופיע כמעט רק אצל בנים ועובר דרך כרומוזום X של אם נשאית (כלומר, כאשר ידוע
שהסב היה עיוור צבעים הסיכוי של הנכד להיות עיוור צבעים הוא גדול).

וירוס הרפס סימפלקס
הרפס בעיניים עלול לגרום לפגיעה קשה בקרנית, ולגרום להצטלקות ולירידה בראייה. בכל
מקרה של הופעת הרפס באזור העיניים, חובה לפנות לרופא עיניים.

האם צפייה בטלוויזיה או ישיבה מול מחשב מזיקה?
ישיבה ממושכת קרוב למסך הטלוויזיה או לצג המחשב אינה מזיקה לעין.
עוצמת הקרינה היוצאת מן המסך אינה עולה על קרינת הרקע הנמצאת בעולם.
משום כל אין חשש לנזק מצפייה בטלוויזיה מטווח קצר או מבילוי זמן רב מול המחשב.

בעת עבודה מול מחשב מומלץ לעשות הפסקות כל 20 דקות לערך ולהסתכל במשך כדקה עד שתי
דקות על החדר מסביב ולמצמץ בעיניים. צפייה מרוכזת במסך גורמת לחוסר מצמוץ
ולהתאיידות הדמעות בצורה מהירה, דבר שיכול לגרום לאי נוחות וצריבה. אל חשש, קריאה
בחושך והרכבת משקפיים אינה גורמת לעליה במספר.

רכישת משקפי ראייה לילדים
חשוב להקפיד על כך שהעדשות תהיינה מפלסטיק ולא מזכוכית, מסיבה בטיחותית. המסגרת
צריכה להיות קלה, שתגיע לגובה הגבות, כדי שלא ייווצר מצב
שבו הילד יסתכל מעל המשקפיים במקום דרכם.
כמו כן, גשר האף של הילד אינו מפותח מספיק לעיתים, לכן יש להקפיד על אף אורטופדי או
גשר אף מלא מסיליקון. מומלצים מוטות מסגרת עם קפיץ מאחורי האוזן. יש להביא בחשבון
שילד משחק ומשתולל ולכן יהיה צורך בהחלפה תדירה של המשקפיים. קיימים היום משקפיים
בטיחותיים מחומר פוליקרבונט המומלצים לילדים שיש להם עין אחת מתפקדת בלבד.

עדשות מגע לילדים - מתי?
כאשר מדובר בעדשות מגע בגלל סיבה קוסמטית (חוסר רצון להרכיב משקפיים), הייתי ממליץ
להיות שמרן ולהתחיל בגיל בו האחריות האישית היא מלא
לדעתי מומלץ להתחיל להרכיב עדשות מגע בגיל 14 - 51, אז קיימת יכולת אישית לטפל
בעדשות, להרכיבן ולהוציאן לבד ללא עזרה, והילד מסוגל לשמור בקפדנות על כללי
ההיגיינה המתבקשים.
יש לזכור כי עדשות מגע הן גוף זר המורכב על העין והן יכולות לגרום לבעיות רבות,
במיוחד אם לא מטפלים בהן כהלכה.

משקפי שמש
ילדים חייבים להרכיב משקפי שמש בדיוק כמו מבוגרים.
מחקרים הראו שיש להגן על עיני הילדים מפני השמש כי למנוע בעתיד תופעות שמוכרות אצל
מבוגרים כמו קטרקט או ניוון של מרכז חדות הראייה ברשתית, שחושדים כיום, שהם תוצאה
של חשיפת יתר לשמש.
מומלץ לחנך ילדים להשתמש במשקפי שמש כבר מגיל צעיר ביותר.
מיד כשהילד מתחיל להבין, צריך לעשות זאת בדרכי נועם או כמשחק, ועל ידי כך לחסום כמה
שיותר מוקדם את הקרינה האולטרה סגולה (UV) שהשפעתה מזיקה. במידה שהילד כבר מרכיב
משקפי ראייה ניתן לצפות את העדשות בלוקינג"UV" ב-חוסם קרינה אולטרה סגולה
התקן לעדשות משקפי שמש הוא 400 ננו-מטר, שזהו אורך הגל של הקרינה
סימן התקן זה מוטבע או חרוט על משקפי השמש בדרך כלל, או שישנה מדבקה המציינת זאת
קיים גם תקן לגודל המסגרת, כיוון שמסגרת צרה מדי שאינה חוסמת את חדירת קרני השמש
מהצדדים אינה יעילה. מסגרת צריכה להיות עד גובה הגבה כי כך המשקפיים חוסמים טוב את הקרינה
יש לשים לב שהמשקפיים לא יגלשו על האף ובכך יאבדו את המסגרת טובה צריכה לשבת טוב על הפנים. חשוב להקפיד שהעדשות תהינה מפלסטיק, מלוטשות, ללא עיוותים ומאיכות טובה. "סתם" משקפיים אינם מועילים במאומה.

אופטיקיד מומחים בהתאמת משקפיים לילדים משנת 1994